םירקחמ יריצקת ד"עשת

Transcription

1 תקצירי מחקרים תשע"ד

2 סמינר הקיבוצים, הרשות למחקר ולהערכה יעוץ מדעי: ד"ר אירית לוי-פלדמן ריכוז: שירה ניב הפקה: מכללת סמינר הקיבוצים, דיגיפרינט זהב הדפסה: דיגיפרינט זהב, תשע"ה כל הזכויות שמורות,

3 מילות פתיחה, תפקידיה של הרשות למחקר ולהערכה במכללה הם לקדם את תרבות המחקר וההערכה באמצעות טיפוח סגל חוקר ומפרסם, מחד, ולתת משוב לעשייה החינוכית במכללה לטובת שיפור והתפתחות על ידי ליווי מחקרי של תכניות, פרוייקטים וכיוצ"ב, מאידך. שני אלו מתבצעים תוך שמירה על רמה גבוהה ומקצועית של איכות אקדמית. כחלק מקידום וטיפוח סגל אקדמי חוקר ומפרסם, במהלך שנה"ל תשע"ד תמכה המכללה באמצעות הרשות למחקר ולהערכה בכ- 300 מרצים במגוון דרכים. הללו כוללות מענקי מחקר מכללתיים, עזרה בהגשת בקשות לתמיכות במענקי מחקר חיצוניים )מכון מופ"ת, האקדמיה הישראלית למדעים, המדען הראשי ועוד(, תמיכה בתרגום ועריכה של מאמרים לטובת פרסומם, תמיכה בנסיעות לכנסים בחו"ל לטובת הצגה, תמיכה בנסיעות לכנסים בישראל, תמיכה בהפקת פוסטרים לטובת הצגת מחקרים בכנסים בארץ ובחו"ל, תמיכה בהשתתפות בהשתלמויות מקצועיות וימי עיון, תמיכה בהוצאת ספרים, תמיכה בהפקת עבודות דוקטורט וכן תמיכה מקצועית במהלך ביצוע מחקר באמצעות שעות ייעוץ הניתנות על ידי חוקרות הרשות. ברשות עצמה התבצעו במהלך תשע"ד כ- 20 מחקרי הערכה, מחקרים יישומיים וסקרים פנימיים במגוון נושאים שמטרתם, כאמור, לספק לחברי הסגל, אקדמי ומנהלי כאחד, מידע לטובת שיפור התנהלותם. כמו כן התבצעו ברשות מגוון מחקרים עבור ובמימון גורמי חוץ. הרשות שמחה לפרסם באופנים מגוונים את פירות מחקריהם של חברי הסגל האקדמי החוקר כמו גם את המחקרים המתבצעים במסגרתה. חוברת התקצירים המוצגת בפניכם, היא אחד מאופני הפרסום. החוברת מסכמת חלק מן הפעילות המחקרית אשר נערכה בשנה"ל תשע"ד. בחוברת מוצגים מחקרים שבוצעו על ידי צוות הרשות וכן תקצירי מחקרים שבוצעו על ידי מרצים במכללה, ואשר קיבלו תמיכה וסיוע מכללתיים. עוד מופיעים בחוברת תקצירי מחקרים, אשר הוצגו בכינוסים בינלאומיים, ואשר ההשתתפות של המרצים בכנס נתמכה על ידי המכללה. התקצירים הרבים שמוצגים בחוברת משקפים את מגוון הפעילות המחקרית במכללה מחקרים בתחום החינוך, בתחום הכשרת המורים, בתחומים דיסציפלינאריים שונים, וכן מחקרי הערכה של תכניות וסקרים המלווים עשיות שונות במכללה. מלבד חוברת זו בה הצגת מחקרים הנתמכים על ידי המכללה, מתפרסמת בימים אלו )באופן מקוון באתר הרשות למחקר ולהערכה( גם חוברת פרסומים, ובה מגוון איזכורי הפרסומים של הסגל האקדמי של המכללה בכתבי עת, ספרים וכיוצ"ב בארץ ובחו"ל. כמו כן אנו ממשיכים במסורת של כנס מחקרי המרצים: "מחקר ומעשה" הפותח את שנה"ל הבאה עלינו לטובה. בכנס עשרה מושבים בהם יציגו כ- 40 חברי סגל אקדמי את פירות מחקריהם. העשייה המרובה והמגוון הגדול מעידים על החשיבות הרבה שנותנת המכללה לנושא המחקר, ועל מקומו של המחקר בסדר היום המכללתי. במהלך השנים רשימת המרצים החוקרים והמפרסמים הולכת וגדלה. הרשות מקווה להמשיך ולהגדיל כל העת את נפח הפעילות המחקרית במכללה ואת פרסומי הסגל האקדמי החוקר ומזמינה את כל המרצים, אלו שכבר התנסו במחקר ובפרסום וגם "טירונים" יחסית בתחום, להצטרף לעשייה. בברכת שנה טובה ופוריה, ד "ר אירית לוי פלדמן, ראש הרשות למחקר ולהערכה

4 תוכן עניינים מחקרי סגל הוראה אבני-שיין חנה וברט דורית יעילות בהתערבות- תגובה להוראה מותאמת לתלמידים תת משיגים ותלמידים לקויי למידה הלומדים במרכז למידה מקוון )מל"מ(...13 אדרת אבשלום המנהל והמורה כיזמים חברתיים...15 זייפרט תמי עמדות תלמידים וסטודנטים כלפי שילוב סמרטפונים בהוראה ולמידה יבין עמרי דון קישון וסנצ'ו סאלח: הצעה לקריאה חדשה ביצירתו הקולנועית של אפרים קישון...18 יעבץ בלה ורוזנבוים מירי הערכת עבודות הגמר בתכנית לחינוך סימן טוב אילת סביבתי...19 הקשר בין משאבים, חווית לחץ, איום ואתגר לבין הסתגלות אימהות ואבות לילדים שרייבר בטי עם אוטיזם..21 הבדלים ביכולת שיפוט ואמדן זמן בין סטודנטים ואקדמאים עם וללא הפרעות בלמידה תמיר ורד תפיסות אישיות ומקצועיות של סטודנטים להוראה לגיל הרך בעניין מבנה המשפחה המודרני Kritz Miki & Shonfeld Miri Online or Blended - Comparing Online and Blended Courses מחקרי רשות המחקר מחקרים בתחום החינוך ומחקרי הערכה ארביב-אלישיב רינת אינפלציה בציונים בהכשרה להוראה: המקרה של מכללת סמינר הקיבוצים...32

5 ארביב-אלישיב רינת המערך המסייע במכללת סמינר הקיבוצים: תפיסת הסטודנטים והמנחים בתכנית את מודעות ויעילות הסיוע...34 גליקמן אניה ושמר אלקיים טל עמדותיהם של פרחי ההוראה בנוגע לחשיפת נושא ההומוסקסואליות במערכת החינוך בכלל ובהכשרת מורים בפרט...36 זוזובסקי רותי, לוי-פלדמן אירית ומיכאלי ניר* קהילות למידה בסמינר הקיבוצים...37 לוי-פלדמן אירית הטמעת שאלון חדש למיון מועמדים בוועדות קבלה...38 לוי-פלדמן אירית תפיסות הסגל האקדמי והמנהלי במכללה כלפי השינוי הארגוני מעבר לפקולטות...39 לוי-פלדמן אירית שימושיות לוי-קרן מיכל בהערכה...40 הערכת התכנית: "מורה יוזם ומטמיע תכניות חינוכיות" למורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים במסגרת פיתוח מקצועי לעובדי הוראה- דוח סופי...41 לוי-קרן מיכל הערכת תוצאות השינויים שהוכנסו לתכנית המצטיינים בשנים תשע"ב - תשע"ג...45 לוי- קרן מיכל ורוזנברג קטיה הערכת מרכז דרך מהו"ת )מרכז התעצמות ותובנה( בבית ספר תיכון "ויצו", רחובות - דוח ביניים** רוזנברג קטיה התמחות פרופסיונלית למורי מורים: הערכת תכניות לימודי ההתמחות במכון מופ"ת** שביט-מילר ענת הערכת הטמעת הילקוט הדיגיטלי בפקולטה לאומנויות שביט-מילר ענת ושמר אלקיים טל במסגרת ההדרכה הפדגוגית...52 משמעות חונכות פר"ח עבור החניכים והחונכים: חקר תהליכים ותוצרים** * מחקר שנערך במימון גורם חוץ ** מחקר שנערך עבור ובמימון גורם חוץ

6 שמר אלקיים טל וגליקמן אניה תפקיד עוזרי ההוראה שמר אלקיים טל וגליקמן אניה במכללת סמינר הקיבוצים...54 תרומת לימודי הנחיית קבוצות הורים עולים ללומדים במרכז מאיה סקרים ארביב-אלישיב רינת סקר כנס יהודים ערבים...57 לוי-קרן מיכל פתיחת "החוג לחינוך"- סקר עמדות בקרב סטודנטים לתואר ראשון במסלול העל-יסודי למדעי הרוח...58 Al-Dor Nira מחקרים שהוצגו בכנסים בינלאומיים בחו"ל How learning and Practicing Eshkol-Wachman Movement Notation Improves Coordination Aloni Nimrod Multiple Empowering Dialogues: A Conceptual Framework for Holistic Education Aloni Nimrod Intercultural Education in Israel Aloni Nimrod A Humanist Perspective on Education Aloni Nimrod Culturally Diverse and with Manifold Social Conflicts: Predicaments and Challenges in Israel's Citizenship Education... 66

7 Avissar Nissim Politically Sensitive and Socially Responsible Psychotherapeutic Training Avni-Schön Hana Reading and Writing: Perspectives of primary-school children with learning disabilities Bakshy Iris Encountering the Self I Don't Know Autoethnographic Pedagogy in Teacher Education Barkai Ruthi & Patkin Dorit An Investigation of the Visual-Mental Capability of Pre- and In -Service Mathematics Teachers: A Tale of Two Cones Barromi Perlman Edna The Role of the Photographer on Kibbutz as the Observer: Case Study of Photographer on Kibbutz in Israel Bauer Ela Can We Talk about Jewish Emancipation in Fin de Siècle Polish Areas without Mentioning the Word Assimilation? Bauer Ela In the Synagogue and in the Library: Jewish Intellectuals and the Zionist Movement in Warsaw and Lwów at the End of the Nineteenth Century Ben-Pazi Hanoch The Pact: Community, Solidarity and Responsibility in Emmanuel Levinas's Philosophy Ben-Peshat Malka Visual Literacy in Education, a Graduate Program (M.Ed.) Operating in Kibbutzim College of Education in Tel-Aviv and its Possible Channels of Contribution to Students, Graduates and their Close Communities Carmel Rivi, Donitsa-Schmidt Smadar & Shemer Elkayam Tal A Work Abroad Experience in Israel: Evaluating Participants' Motivations, Attitudes, Identities and Language Proficiency Cofman-Simhon Sarit Performing Jewish Prayer on Stage: Rethinking the Heritage... 78

8 Donitsa-Schmidt Smadar & Inbar-Lourie Ofra Monolingual or Multilingual: The Language Policy of Academic Institutions in Israel Feingold Sarah Canadian Linguistic Landscape in the Hemisphere Frogel Shai Descartes: Searching for Truth by Self-Deception Gal Adiv, Rainer Iris, Gaiger Tali, Arnon Amir & Hadar Liat Mapping the Use and Quality of Potential Wildlife Corridors to Improve the Connectivity Between a Small Mediterranean Nature Park and its Surroundings Ganot Adit & Shargal Eyal Heart Rate, Blood Lactate, and RPE During Spinning Training Geiger Ora Dyslexia and Music Reading: A Case Study Grinwald Yael An Evaluation Model for Assessing Achievements in Classical Ballet Matriculation within High-Schools Hayim Esty G. I Have No Mother Tongue, Just a Language I Adopted as a Home Hazan Noa Display Windows are Checking for Updates Toward a Responsible Theory of Visual Studies in Mass Media Era Kritz Miki, Rosner Einat, Shonfeld Miri & Gujski Jacob Online or Blended - Comparing Online and Blended Courses Levanon-Mordoch Ester Manager of Organizational Events and Ceremonies in an Academic College of Education: A Position/Function Contributing to the Organizational Culture, Cohesion and Wellbeing Levenberg Ilana, Patkin Dorit & Sarfaty Yael New Immigrant Teachers - Social Assimimlation Among School Staff... 90

9 Levy Dalit Openness in Three Acts: A Narrative Inquiry into Teacher Educators' Conceptions of MOOC Levy-Feldman Irit Perception of the Effective Teacher among Teacher Educators in Israel Libman Zipi Recruiting High-Performing Candidates to the Teaching Profession Libman Zipi Learner Performance in Statistics: A Comparison across Three Instructional Environments Ofer Shlomit & Eilam Billie From Movement Literacy to Visual Literacy: Describing Movement Reality, Creating and Deciphering Symbols Ofer Shlomit Movement and Dance Literacy: Creativity Built on Constructionist Pedagogy Rimor Rikki Innovations in Educational Technology in Israel Sarfaty Yael, Patkin Dorit & Levenberg Ilana Do Math with Me! Enjoy Mathematics Within Family Activities Seifert Tami Best Practices of Smartphone Implementation with College and Grade School Students...99 Sharabi Adi Coping with Loneliness: The Mediating Role of Internet Communication and Virtual Friendship to the Feeling of Loneliness Among Children with Specific Learning Disabilities (SLD) Shomron Vered Psychological Resiliency and Cognitive Modifiability of Children with Learning Disability as a Function of Mother-Child Mediated Learning Strategies Shonfeld Miri & Goldstein Olzan

10 ICT Integration in Teaching and Teachers Training by Faculty Members in Israeli Colleges of Education, Solberg Gill Postural Disorders and Musculoskeletal Dysfunction Diagnosis, Prevention and Treatment Solberg Gill Adapted Exercise Therapy Program for People with Kyphosis: Indications and Contraindications in Treatment Procedures Steinberg Ruti & Hayun Talia Fractions: What Do 7th Graders Know and How Can We Help Weak Students Timor Tsafi Teachers' Role in the Technological Era of the 21st Century Trabelsi Gilat The Effects of Peer Mediation Program on Mediated Learning Strategies, Executive Functions and Mathematical Discourse and Performance among Adolescents with Learning Disabilities Waldman Tina & Carmel Rivi Exploring Pre-Service Teachers' Self-Efficacy for Writing, and the Teaching of Writing in English as a Foreign Language Weinberger Yehudith Pedagogical Innovations: Developing Communication Proficiencies among Teacher Students Zirkilevich Tomer & Hirsch Michal Auf Wiedersehn

11 מחקרי סגל ההוראה

12

13 אבני-שיין חנה וברט דורית יעילות בהתערבות- תגובה להוראה מותאמת לתלמידים תת משיגים ותלמידים לקויי למידה הלומדים במרכז למידה מקוון )מל"מ( במדינות רבות ובכללן ישראל, נדרשים בתי הספר רגילים להגיע להישגים אקדמיים משמעותיים עם כלל התלמידים ובתוכם אוכלוסיות מיוחדות דוגמת לקויות למידה. כדי להגיע למימוש מטרות אלה, הוצעו בעשור האחרון מודלים פדגוגיים שונים דוגמת 'מודל תגובה להתערבות' Intervention(,)Response To כאמצעי שיטתי וסדור להשגת הוראה איכותית לכלל התלמידים על פי צרכים ייחודים. במודל המוזכר,(RIT( מוצעת התערבות מעגלית הכוללת מבדקים, אפיונים ודרכי הוראה מותאמות- כבר משלבי למידה ראשונים בגילאי הגן ועד לסיום הלימודים בתיכון. תוכניות אלו מתייחדות בהיותן הוראה מוקדמת מונעת ושונות מתוכניות קודמות שבהן התמיכה וההוראה לתלמידים בעלי צרכים ייחודים, ניתנו כתיקון וכמענה רק לאחר רצף של כישלונות חוזרים )2005 Marston,.)Basham, et al, ;2010 המחקר הנוכחי אשר בודק את הקשר בין הישגים כיתתיים לבין הוראה מותאמת מקוונת, מתמקד גם הוא בהתערבות מוקדמת לתלמידים אשר אותרו כתלמידים תת משיגים, תלמידים הלומדים בדרך כלל בהצלחה בכיתות רגילות אבל הישגיהם אינם יציבים. כלומר קיים סיכון שללא התערבות מוקדמת מותאמת יתהוו פערי למידה משמעותיים. גם במחקרנו, איתור וההתערבות נעשים בשלב מוקדם של מניעה ולא בשלב שלאחר כשלים רצופים מתמשכים. המחקר בוחן האם מודל התגובה להתערבות המופעל בהוראה סינכרונית יביא לשינויים בתפקודי מיומנות יסוד שפה ומתמטיקה, האם משך ההתערבות ומועדה הנן משמעותית לשינוי בתפקודים אישיים במיומנויות יסוד והאם השפעת ההתערבות קשורה לתוכן המיומנות במתמטיקה או בשפה. השערות המחקר היו: שיפור בהישגי התלמידים שילמדו בשיעורים סינכרוניים מקוונים בין תחילת ההתערבות לבין סיומה יהיה גבוה יותר מאשר השיפור בהישגים של קבוצת הביקורת שילמדו בכיתה ללא תוספת של העשרה מקוונת. השערה שניה הייתה שהשיפור בהישגי התלמידים שילמדו בשיעורים סינכרוניים מקוונים, יימצא גם בשפה וגם במתמטיקה. השערה שלישית הניחה שימצא קשר בין כמות השעורים הסינכרוניים אותם למדו תלמידי השיעורים המקוונים, לבין השינוי בהישגים: ככל שמספר השיעורים יהיה רב יותר כך השיפור בהישגים יהיה גדול יותר. המחקר נערך במתודולוגיה כמותית עם תוספות איכותניות. המדגם כלל 98 תלמידים, 42 מהם בקבוצת הניסוי הלומדים בכיתות ד' ה', בבית ספר קהילתי עם אוכלוסייה במצב סוציואקונומי בינוני נמוך, במרכז הארץ. התקיימו שלושה סבבים של הוראה מקוונת, משך הטיפול השתנה והיה בין 6-15 שיעורים. המידע נאסף בעזרת מבחנים מיפוי של בית הספר, מבחנים כיתתיים, מבחנים אישיים פרה ופוסט והערכה סובייקטיבית של הסטודנטים. ממצאי המחקר הראו ירידה מובהקת בציוני התלמידים הן במתמטיקה והן בשפה בכל הקבוצות, גם בקבוצות הניסוי וגם בקבוצות הביקורת. בתחום המתמטי, קיימת מגמה דומה של ירידה בציונים אצל קבוצת הניסוי והביקורת. בתחום השפה, יש ירידה קלה בקבוצת הביקורת ועליה קלה בקבוצת הניסוי, אך שונות זו לא נמצאה מובהקת. עוד נמצא שלתחום ההתערבות יש השפעה מובהקת על ההישגים כאשר בשני מועדי המדידה ההישגים בקריאה היו גבוהים מההישגים במתמטיקה. נמצא גם קשר חיובי מובהק בין הערכות סטודנטיות לבין ציון סופי אחרי ההתערבות בשני התחומים, שפה ומתמטיקה. מבחינת משך ההתערבות הממצאים הראו תמונה מעורבת. במתמטיקה לא נמצאו הבדלים בין מדת השינוי לבין מספר השיעורים שבהם השתתפו התלמידים. בשפה נמצאו הבדלים מובהקים, כאשר בקריאה ובהבנת הנקרא הקבוצה שלמדה במספר שיעורים מועט, חל שיפור בהישגים. בשתי הקבוצות האחרות, מספר שיעורים בינוני ורב, חלה ירידה בהישגים. בתחומי לשון והבעה, לא נמצא קשר בין מספר השיעורים לבין השינוי בהישגים. מבחינת הכשרה להוראה, הסטודנטים אשר לימדו בפרויקט מדווחים על תהליכי השתנות מקצועית והעצמה בחמשה מעגלים: הפדגוגי, הדיסציפלינארי, הטכנולוגי, האינטגרטיבי והמבני. חשיבותו של המחקר המוצע הוא בבדיקת הקשר בין התערבות לבין הישגים כיתתיים, בבחינת השאלה האם משך ההתערבות, מועדה ותוכן-נלמד, תורמים כל אחד וביחד לאפקטיביות. הממצאים על היעדר 13

14 הבדלים בין משך ההתערבות, ירידה בהישגים כיתתיים ודיווח על התקדמות בציונים אישיים, מכוונים כנראה שקביעת התערבות על פי טווח איננה מספקת וחשוב כנראה להשלימה גם בתדירות המפגשים. ככל שהתדירות תהיה קרובה יותר לתדירות השיעורים בכיתה, כך תגדל ההלימה לתכנים הכיתתיים. מורכבות העשייה החינוכית עם תלמידים תת משיגים ותלמידים לקויי למידה, הביאה להתפתחות משמעותית בתפיסה ובכישורים המקצועיים של הסטודנטים המשתתפים בפרויקט. 14

15 אדרת אבשלום המנהל והמורה כיזמים חברתיים מורים ומנהלים מעורבים בפעילויות למען הקהילה שהם אינם חייבים לעשותן. כיזמים חברתיים הם הוגים רעיונות ויודעים להוציא אותם אל הפועל כדי למצוא מענה לצורך חברתי. ככל שתחום היזמות החברתית התרחב בכל תחומי החיים בישראל, כך קנה לו תחום זה אחיזה של ממש במערכת החינוך. הגורמים והשיקולים של היזם החברתי להוביל שינוי חברתי הם קריטיים להבנת סדר העדיפויות של היזמים ומעורבותם ביזמות חברתית. תחום זה מעט מאד נחקר עד כה. במחקר זה נתמקד בעמדותיהם של מורים, פרחי הוראה ופרחי ניהול, לגבי תחום היזמות החברתית ונברר את תהליך קבלת ההחלטות של היזם במערכת החינוך בבואו להוביל מיזם חברתי-חינוכי. האם המורים בשלבי התמקצעות שונים )פרחי הוראה, מורים, פרחי ניהול( רואים את עצמם כמובילי שינוי חברתי? האם הם רואים בקידום יזמות חברתית בבית הספר חלק מתפקידם? האם הם מוכנים להוביל מיזמים חברתיים-חינוכיים בעלי משמעות לקהילה? מהם הפרמטרים המשפיעים על מוכנות פרחי הוראה, מורים ופרחי ניהול לקחת על עצמם מיזמים חברתיים-חינוכיים? אוכלוסיית המחקר היא סטודנטים בתוכנית לתואר שני ב"ניהול וארגון מערכות חינוך" )פרחי הניהול(, סטודנטים בתוכניות אחרות לתואר שני )מורים( ופרחי הוראה בשנת לימודיהם השנייה במכללה. מתוך תפיסה חינוכית-חברתית הרואה במורים בשלבי התמקצעות שונים סוכנים פוטנציאליים של שינוי חברתי בקהילה, וכמי שיכולים לשמש דוגמא אישית הן לשאר המורים בבית הספר והן לתלמידים כמנהיגים של פרויקטים חברתיים, השתתפו סטודנטים אלה בסדנא הנקראת "פיתוח מיומנויות ליזמות חברתית- חינוכית". הסדנא, שפותחה על ידי החוקר הראשי, היא תוצר של שנים של פעילות אינטנסיבית בתחום היזמות החברתית ושל הכשרה והתנסות רבת שנים באימון )coaching( בתחום זה. במחקר נבדקה גם מידת השפעתה של הסדנא על מוכנותם של המשתתפים בלהיות יזמים חברתיים. ממצאי המחקר מצביעים על נכונות רבה, יחסית, של הסטודנטים להוביל מיזמים חברתיים. חמשת הגורמים שנחקרו תורמים כ 42% לשונות בנכונות זו. הגורם שהכי משפיע על נכונותם זו הוא מידת ההתאמה שבין החזון של המיזם לחזון האישי שלהם. שאר הגורמים- מידת החדשנות וההשפעה שיש למיזם, מוכנות הקהילה לשיתוף פעולה עם המיזם, מידת הפשטות הלוגיסטית של המיזם ומידת הזמינות שיש ליזם משפיעים במידה פחותה על נכונות זו. בהשוואת נכונות הסטודנטים להוביל מיזמים חברתיים אחרי הסדנא לעומת לפני הסדנא נמצא שהסדנא השפיעה בצורה מובהקת על נכונות זו. הכלים בסדנא אפשרו לסטודנטים לדרג גבוה יותר את מוכנותם להוביל מיזמים חברתיים גם כאשר הפרמטרים שלהם היו "נמוכים". לא נמצאו הבדלים משמעותיים בנכונות זו בין שלוש האוכלוסיות שנחקרו. בבדיקת העמדות של הסטודנטים לגבי תפקיד המורה כיזם חברתי במערכת החינוך נמצא שלסטודנטים חשוב שהמורים יעסקו בפעילות חברתית בתוך בית הספר, וחשוב, אם כי במידה פחותה יותר, שהמורים יעסקו בפעילות חברתית בקהילה, מחוץ לבית הספר. המורים, לדעת הסטודנטים, עוסקים בפועל רק במידה בינונית בפעילות חברתית בתוך בית הספר ועוסקים בפועל במידה פחותה למדי בפעילות חברתית בקהילה מחוץ לבית הספר. כמו כן, הסטודנטים מעריכים שלמורים אין מספיק כלים לקידום פעילות חברתית ומיזמים חברתיים. מבחינת משרד החינוך, הסטודנטים די תמימי דעים לגבי חוסר העידוד של משרד החינוך את המורים לעסוק ביזמות חברתית, וחושבים שעל משרד החינוך לקדם את תחום היזמות החברתית של מורים. הניתוחים האיכותניים של סיכומי הסטודנטים בסוף הסדנא מצביעים על התועלות הרבות שהסטודנטים הפיקו מהסדנא ועל המשמעות המקצועית והאישית מרחיקת הלכת שהייתה לסדנא לגבי מרבית הסטודנטים. ניתוחים אלה עקביים עם הממצאים בניתוחים הכמותיים שהראו את ההשפעה שהייתה לסדנא על מוכנותם של הסטודנטים להיות מעורבים בפעילות חברתית ולהוביל מיזמים חברתיים בבתי הספר ומחוצה לו. לסיכום, המחקר האיר תחום שאינו זוכה בדרך כלל לתשומת לב במערכת החינוך: מקומו של המנהל ושל המורה כסוכנים לשינוי חברתי. המחקר עשוי לתרום רבות להבנת תפיסת עולמם של המורים כיזמים ומובילי שינוי גם בתחום החברתי. 15

16 זייפרט תמי עמדות תלמידים וסטודנטים כלפי שילוב סמרטפונים בהוראה ולמידה הפער בין המציאות החינוכית למציאות החיים מחוץ למוסדות חינוכיים הולכת וגדלה והביטוי לכך הוא התפתחות טכנולוגית משמעותית המאפיינת את השנים האחרונות: הופעתם של טכנולוגיות ניידות ובכלל זה טלפונים חכמים שהפכו לאחד המכשירים הנפוצים ביותר, פתרונות טכנולוגיים המאפשרים גלישה באינטרנט בכל זמן ובכל מקום ומגוון טכנולוגיות נוספות המתאפשרות בזכות המכשירים החדשניים ופתרונות הגלישה. קיומן של תשתיות ללמידה אלטרנטיבית באמצעים ניידים, מאיימת לשנות את ההוראה המסורתית. שכן, בני הנוער מהווים צרכנים של הטכנולוגיות החדשניות הללו ועושים בהם שימושים שונים ומגוונים. יתרונות הלמידה באמצעים ניידים הן רבות ובאות לידי ביטוי בלמידה שיתופית, קונטקסטואלית, קונסטרוקטיביסטית ואותנטית. למידה כזו מזמנת החיבור בין למידה ניידת/מבוססת מקום לבין אסטרטגיות הוראה גמישות. בנוסף, הפלטפורמה הניידת מזמנת אפשרויות תיעוד רבות ובכך ניתן לבחון את יישומה של שיטת הערכה חלופית דיגיטלית. ההוראה במאה ה- 21, כשמהפכת התקשוב בעיצומה, מחייבת הכנת המורים והתלמידים באופן ראוי לחיי היום יום תוך שימוש בשיטות הוראה חדשניות, רלוונטיות, משמעותיות ומאתגרות, על-ידי הובלת פדגוגיה חדשנית. מכשירים ניידים מהדור המתקדם הופכים להיות מבוססי תוכן, עם מגוון רחב מאוד של אפליקציות ויישומים. בין השאר כוללים היישומים יכולות זיהוי מיקום, זיהוי אובייקטים, תגיות ותמונות. המכשירים "החכמים" מציעים הזדמנויות לתמיכה בדרכי הוראה חדשות הנתמכות בידע הזמין ובכלים המאפשרים למידה מבוססת מקום גם מחוץ לכותלי הכיתה. האיפשורים של הטכנולוגיה הניידת מאפשרים למורה לגוון את דרכי ההוראה ולזמן לתלמידים פעילויות העושות שימוש במאגר הידע הזמין ובמגוון הרחב של המדיה והכלים הזמינים. ללומד מאפשרת הטכנולוגיה להיות פעיל בהקשרים שונים ובסוגי פעילות מגוון: תקשורת ושיתוף מידע עם עמיתים, משימות מבוססות מקום, שימוש במאגר הידע שבאינטרנט ויצירת חווית למידה קונסטרוקטיביסטית. העמדות של אנשי חינוך כלפי השימוש בטכנולוגיות נידות שנוי במחלוקת. יש שמציינים שהשימוש בהם מגביר את העניין והמעורבות של התלמידים, כמו גם מתן מענה לסגנונות למידה שונים, ויש מורים המדווחים כי השימוש בטכנולוגיות ניידות בכיתה מערער את סמכות המורה ומהווה איום והסחת דעת לתהליך הלמידה. במקום לראות בטכנולוגיות הניידות איום להוראה הפורמלית, מוצע לבחון את תרומתה של הטכנולוגיה להוראה-למידה ולרתום את הטכנולוגיה והאמצעים השכיחים להגמשת הלמידה והפיכת תהליכי הוראה-למידה למשמעותיים וכהשלמה לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים. רתימת זמינות המכשירים הניידים וטכנולוגית האינטרנט הנייד להוראה וללמידה יש בכוחה לתרום להעצמת תהליך הלמידה בכל מקום ובכל זמן באמצעים חווייתיים ואותנטיים ותוך ניצול מדיות אינטראקטיביות המנגישות הידע, הופכות הלמידה לרלוונטית ומותאמת לחברת הידע בה אנו חיים. ניתן לראות בזמינות הטכנולוגיה ובשינויים הטכנולוגיים משום אתגר לבתי הספר ומכללות להכשרת מורים ומנוף לבחינה של התאמת ההוראה לעידן הטכנולוגיות הניידות. מטרת המחקר היא לבחון תהליכי הוראה ולמידה משולבי סמרטפונים בקרב תלמידי בית ספר מחד ומרצים וסטודנטים במכללה להכשרת מורים מאידך. מטרה נוספת היא לבחון את עמדות התלמידים, הסטודנטים, המרצים ואוכלוסייה מבוגרת לגבי שילוב סמרטפונים בהוראה ולמידה. המחקר מכוון לבחינת מגוון יישומים של מכשירי הסמרטפון והאינטרנט הסלולרי המומצעים על ידי תלמידים, סטודנטים ומרצים לשימוש כללי ולהוראה תוך מינוף האמצעי הטכנולוגי ליצירת שיעורים אינטרדיציפלינריים העושים שימוש בריבוי המדיות שהכלי מזמן וכן את מאפייני הלמידה מבוססת המקום. המחקר כלל תלמידים 32 תלמידי כיתה ז' שלמדו יחידת הוראה מבוססת מקום בשיעורי האנגלית בנושא אוסטרליה, 42 סטודנטים בתוכנית התואר השני להוראה שהשתתפו בקורס "הוראה ולמידה בסביבות חדשניות" וחוו פעילות מבוססת מקום באמצעות הסמרטפונים, קבוצת סטודנטים מצטיינים הלומדים בשנה א' ו- 18 מרצים מתחומי דעת שונים, שהשתתפו בסדנא בתחום הניידים. כמו כן כלל המחקר סקר שהועבר לקבוצה תלת-דורית שכללה 47 תלמידים בגילאי , סטודנטים בגילאי ו- 46 מבוגרים בגילאי כלי המחקר כללו שאלונים ושיחות עם התלמידים והמרצים. השאלונים עסקו במיומנויות הטכניות של המשתתפים, בשימושים שהם עושים ובעמדותיהם כלפי השימוש בסמרטפון לצרכי הוראה ולמידה. 16

17 נמצאו הבדלים בין רמת הקושי בשימוש בטכנולוגיה בין הקבוצות השונות. התלמידים לא נדרשו לתמיכה טכנית ואילו הסטודנטים והמרצים חוו קשיים טכניים בשימוש בטכנולוגיה הניידת. אופן השימוש ומגוון השימושים שתלמידים, סטודנטים ומרצים עושים באמצעות הסמרטפון הוא שונה. בעוד שתלמידים מגלים מתוך סקרנות מגוון רחב של יישומים תוך משחק עם המכשיר, חלק גדול מהסטודנטים והמרצים נחשפים לאפליקציות השונות בשל צורך ממשי ועל-פי המלצות של עמיתים וחברים. בעקבות ההתנסות, התלמידים דיווחו הנאה, הפקת למידות ותועלת. הם הביעו נכונות לקיים פעילויות מעין אלו בעתיד ואף הביעו נכונות לפתח פעילויות מעין אלו בעצמם. הסטודנטים לעומתם, היו מופתעים לגלות את מגוון היישומים האפשריים, שמחו להכיר את מגוון האפשרויות שהכלי מזמן, אך הביעו ספקות לגבי השימוש שלהם בסמרטפון בפועל לצרכי הוראה בבית הספר, הן מתוך ההיכרות עם המציאות הבית ספרית והן מתוך ההיכרות בקשיים העומדים בפני מורה בשנותיו הראשונות. המרצים הכירו ביכולות הטכנולוגיה אך הביעו צורך בשליטה רבה יותר בכלי בטרם ישלבו אותו בהוראה ובצורך בהנחיה ובליווי צמוד לגבי יישום פעילויות מעין אלו בהוראה. הסטודנטים היו מוטרדים מהעובדה שלא לכל תלמיד יש מכשיר "חכם" וגם מהנגישות של תלמידים לחומרים בלתי רלוונטיים ובלתי ראויים בזמן השיעור. המרצים היו פרקטיים בבחירת היישומים שישרתו את צרכי ההוראה שלהם ויתנו ערך מוסף, אך לא חשבו שיתאפשר להם ליישם. לסיכום, בעוד שתלמידי בית ספר קיבלו בברכה ובהתלהבות את יישומם של מכשירים ניידים בהוראה, סטודנטים ומרצים הביעו רגשות מעורבים משלוב סמרטפונים בהוראה. ייתכן שאחת הסיבות לדעתם של הסטודנטים מקורה בעובדה שסטודנטים המצויים בתהליך התכשרותם להוראה, זקוקים תחילה לבסס את מעמדם בכיתה, בעיקר בשנות ההוראה הראשונות. כמו כן חשובה התנסות ממוקדת בתחום הדעת של כל סטודנט כדי לחוות פעילויות שהן יישומיות בחום הדעת. המרצים מצידם חשים בטחון בתחום ההוראה אך חווים קשיים טכניים בשילוב טכנולוגיות בהוראה בכלל וטכנולוגיות ניידות בפרט. יחד עם זאת במידה והפעילות תואמת את צרכיהם ומקדמת את תחום ההוראה, הם מוכנים להתנסות בכך עם ליווי מקצועי פדגוגי-טכני. מחקר זה שופך אור על הסוגיות שכל טכנולוגיה חדשה מציפה בשלבי ההטמעה הראשוניים: איפשורים ויתרונות, בצד קשיים ומגבלות. שילוב הדרגתי של הטכנולוגיה לצרכי הוראה, תוך שזירת ההיבטים הפדגוגיים ותיאוריות למידה, הם הכוח המניע לכך שמרצים ופרחי הוראה ירכשו ניסיון פדגוגי בהטמעתה. יש חשיבות שקבוצות התלמידים ומוריהם כמו גם הסטודנטים והמרצים, יפעלו, כל אחד במסגרתו, זה לצד זה, מי בהדגשים ובחזקות הפדגוגיות ומי במיומנויות הטכנולוגית ויסייעו בגישור על קשיי ההטמעה בראשית הדרך. רתימת זמינות המכשירים הניידים וטכנולוגית האינטרנט הנייד להוראה וללמידה יש בכוחה לתרום להעצמת תהליך הלמידה בכל מקום ובכל זמן באמצעים חווייתיים ואוטנטיים ותוך ניצול מדיות אינטראקטיביות המנגישות המידע, הופכות הלמידה לרלוונטית ומותאמת לחברת המידע. חשוב להכיר את המגבלות והקשיים שהטכנולוגיה מעוררת כמו גם את האיפשורים והפוטנציאל שלה ליישום פדגוגי מיטבי. 17

18 יבין עמרי דון קישון וסנצ'ו סאלח: הצעה לקריאה חדשה ביצירתו הקולנועית של אפרים קישון המחקר מציע קריאה חדשה בסרטיו של אפרים קישון. זוהי קריאה אינטר טקסטואלית המראה כי יותר מאשר לפרוטוטיפים המקומיים שעמם הם מזוהים, קרובים גיבוריו של קישון לגיבוריהם של יצירות ספרות מן הקלאסיקה האירופית. הקרבה הזאת מעניקה לסרטיו של קישון נופך אוניברסאלי ומרחיקה אותם מן המובן-מאליו המקומי. המחקר מתמקד בשני סרטים: 'סאלח שבתי' ו-'השוטר אזולאי'. שניהם מעמידים במרכזם גיבור ספרדי שדרך עיצובו לא נשאה חן בעיני חלק מן המבקרים, שהאשימו את קישון ביחס גזעני כלפי היהודי המזרחי. טענת המחקר המרכזית היא כי הלבוש הספרדי שבו הלביש קישון את סאלח ואת אזולאי אמנם מקרב אותם לבני עדות המזרח, אבל נראה שמטרתו העיקרית היא ליצור זיקה עם מסורת התרבות הספרדית וספרותה, אשר בה נעוצים שורשיו של הגיבור הפיקרסקי, שאותו ביקש קישון להציב במרכז סרטיו ובאמצעותו לחשוף את תחלואיה ועוולותיה של החברה הישראלית. למעשה מדובר בצמד גיבוריו הנודעים של סרוונטס, צמד שיש הרואים בו אנטי גיבור כפול: דון קיחוטה שהתגלגל לקולנוע הקישוני בדמותו של השוטר אזולאי וסנצ'ו פאנסה, נושא כליו, שהתגלגל אליו בדמותו של סאלח שבתי. השניים הם גיבורים פיקרסקיים מובהקים שנדמה כי קפצו מן הרומאן הסרוונטי כדי לשרת את הסאטירה הקישונית. המחקר מנתח את שני הסרטים תוך השוואה עם 'דון קיחוטה' של סרוונטס, ושימוש במושגים ובכלי ניתוח של הרומן הפיקרסקי מחד ושל הספרות המינורית כהגדרתם של דלז וגואטרי מאידך. 18

19 יעבץ בלה ורוזנבוים מירי הערכת עבודות הגמר בתכנית לחינוך סביבתי הרקע למחקר המחקר המוצג הינו מחקר ההערכה של עבודות גמר בתכנית הלימודים לתואר שני בחינוך סביבתי. לניתוחי הערכה של תכניות לימודים יש חשיבות רבה והשלכות לגבי המשך הפעלתן. התבססות על תזות ודיסרטציות לצורך הערכת הוראה, הינה מהגישות המקובלות ביותר מאז הפכה ההערכה לתהליך מחייב בבחינת איכות ההוראה בחינוך הגבוה. חשוב מאד שמוסדות אקדמיים יגדירו לעצמם בבהירות מה ההתפתחות המצופה מהלומדים ומה המיומנויות שירכשו במהלך לימודיהם, וזאת באמצעות ניתוח עבודות הגמר. התכנית לחינוך סביבתי מושתתת על שלשה מרכיבים עיקריים: מרכיב מדעי במרכיב זה נכללים קורסים במגוון דיסציפלינות במדעי הטבע הקשורות לנושאי סביבה, שירחיבו ויעמיקו ידע קודם ויוסיפו תחומי ידע חדשים; מרכיב חינוכי במרכיב זה נכללים קורסים שנועדו להקנות ידע, לטפח עמדות ולעורר מודעות לסוגיות סביבתיות; מרכיב חברתי-ציבורי במרכיב זה נכללים קורסים שנועדו לטפח מודעות לנושאי הסביבה ומעורבות בהם. התכנית לחינוך סביבתי הינה התכנית הראשונה לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. לאחרונה פורסם דו"ח מחקר של הרשות למחקר ולהערכה במכללת סמינר הקיבוצים הכולל הערכה של תכניות התואר השני. הדו"ח התמקד בייחודה של תכנית הלימודים, בערך המוסף שלה על לימודי התואר הראשון, בהלימה של התכנית למפרט יעדיה, בתפיסות המרצים את מידת ההפעלה של התכנית והשגת מטרותיה ובתפיסות סטודנטים את התרומה בפועל להשגת מטרות התכנית. בדו"ח זה לא נעשתה הערכה של מרכיב עבודת הגמר. יש חשיבות מיוחדת להערכת עבודות הגמר שהן מרכיב ייחודי לתואר השני. בתום עשור לליווי עבודות גמר ע"י המרצים, מן הראוי לבחון את הדרישות שהוגדרו בתחילת הדרך, את דרכי הליווי וההנחיה שפותחו ואת ההלימה למטרות התכנית כפי שהוגדרו עם צאתה לדרך. מטרות המחקר הערכת מרכיב עבודת הגמר בתכנית לחינוך סביבתי ואפיון תפיסות הבוגרים לגבי מרכיבי התכנית ובמיוחד עבודת הגמר והשפעתם על עבודתם החינוכית. הנחתנו היא שההשפעה של התכנית לחינוך סביבתי בכלל ועבודת הגמר בפרט על האוריינות הסביבתית תבוא לידי ביטוי בשדה ההוראה. שיטת המחקר אוכלוסיית המחקר: מאה ושנים בוגרי התכנית לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים בשנים כלי המחקר: קטגוריות לניתוח עבודות הגמר נקבעו על ידי החוקרות ובהלימה לשאלות המחקר. שאלון לבוגרי התכנית השאלון חובר על ידי החוקרות וכלל שאלות פתוחות וסגורות. הליך המחקר: המחקר התבצע במכללת סמינר הקיבוצים בהתבסס על מאה ושתיים עבודות הגמר מתוך ארכיון התואר השני לחינוך סביבתי, על נתוני הסטודנטים כפי שמופיעים במנהל לומדים ועל שלושים ושלש התשובות לשאלונים שהופצו בקרב הבוגרים. סיכום ממצאים רוב הבוגרים הם נשים, רובם יהודים. רוב הבוגרים למדו לתואר ראשון במכללות להוראה, מיעוטם למדו באוניברסיטאות. רוב הבוגרים שסיימו את לימודיהם עד שנת 2012 הוכשרו להוראה במסלול העל יסודי. ממוצעי ציוני בוגרי האוניברסיטאות בתואר השני )89.62( גבוהים באופן מובהק מממוצעי ציוני בוגרי המכללות )85.59(. בעוד ממוצעי ציוני התואר הראשון של בוגרי המכללות )83.77( גבוהים באופן מובהק מממוצעי ציוני בוגרי האוניברסיטאות )78.52(. לא נמצא הבדל מובהק בממוצעי ציוני עבודות הגמר בין בוגרי התואר הראשון באוניברסיטאות ובמכללות. רוב עבודות הגמר חקרו סוגיות בתחום החינוכי )55.8%(, עם זאת עבודות רבות עסקו במחקר סביבתי- אקולוגי כמתבקש מרציונל תכנית לחינוך סביבתי למורי מדעים. במרבית עבודות הגמר נעשה שימוש במתודולוגיה כמותית. רוב הסוגיות המחקריות שנבדקו )65.7%( אינן נובעות מעבודתו החינוכית של החוקר 19

20 ורק במיעוט מהעבודות )9.8%( פותחה על ידי החוקרים במסגרת המחקר תכנית חינוכית. רק ב 16.7% מהעבודות יש הפניה והתייחסות למחקרי עמיתים לתכנית משנים קודמות. הבוגרים שבחרו בתחום המחקר החינוכי עשו זאת בעיקר )57.9%( באמצעות סוג מחקר מעורב. הבוגרים שבחרו בתחום המחקר הסביבתי- אקולוגי )מדעי( עשו זאת בעיקר )52%( באמצעות מחקר כמותי. תחום המחקר החינוכי-חברתי נחקר בעיקר במתודולוגיה איכותנית. הבדלים אלו נמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית. בשנים הנחו 29 מנחים את עבודות הגמר, מתוכם 21 חברי הסגל הקבוע של מכללת סמינר הקיבוצים ו- 8 מנחים חיצוניים. רוב המנחים )62%( הנחו 1-3 עבודות גמר, מיעוט )20%( הנחו מעל 5 עבודות. 66% משלושים ושלושה המשיבים לשאלון הבוגרים עובדים במסגרת על יסודית, מתוכם 30% בתיכון והשאר מלמדים בחטיבות ביניים. בנוסף, 27% מהמשיבים עובדים במסגרת בי"ס יסודי והשאר במסגרות חינוכיות א-פורמליות. 95% מהמשיבים מלמדים מקצועות מדעיים. 74% מהמשיבים פעילים בחינוך סביבתי במסגרת חינוכית. הבוגרים מיחסים לעבודת הגמר את ההשפעה הרבה ביותר על עבודתם החינוכית ולסמינריונים את ההשפעה הנמוכה ביותר. מניתוח איכותני של תשובות הבוגרים ניתן לזהות את השפעת התכנית בשני מישורים: במישור אחד צוינו השפעות על ההוראה, שהתבטאה בהרחבת השימוש בכלי החקר בעבודה החינוכית ובתחושת שיפור ביכולת ההנחיה בעבודות חקר. במישור השני, צוינה השפעה ברמה האישית על תפיסתם החינוכית-סביבתית של הבוגרים. הבוגרים מתארים הבנה מהותית ועמוקה של הנושא הסביבתי, ידע רחב יותר ומודעות סביבתית גבוהה יותר. מדברי הבוגרים ניתן להבחין בהשפעה על המסוגלות האישית שלהם, ולכך יש השלכה ברורה על ההוראה של החינוך הסביבתי בפועל. הרוב המוחלט של המשיבים ציינו באופן חיובי מאד את תרומת המנחה לעבודת הגמר. המשיבים התייחסו לתרומת המנחים בשלושה היבטים: בהקניית מיומנויות תכנון, ביצוע וכתיבת עבודת חקר; בליווי ותמיכה בסטודנט המבצע את עבודת הגמר; במודלינג. 79% מהמשיבים הביעו הערכה רבה לתרומת הסמינריון ליכולתם לכתוב את עבודת הגמר. השלכות מסתמן מתוך המחקר שיש תחלופה רבה מאד של מנחים בעבודות הגמר. לעובדה זו לא מן הנמנע שיש השלכות על הכרות המנחים עם הדרישות הייחודיות של עבודת הגמר ועל יכולתם ליישם תובנות מהניסיון שרכשו. בשאלות הקשורות לבתי ספר ירוקים, אוריינות סביבתית מגוון ביולוגי נעשו עבודות רבות אך מיעוט מבין החוקרים ציטטו עבודה קודמת שעסקה באותו נושא במקום אחר או בקרב אוכלוסייה שונה. כלומר, לא נוצל המשאב החשוב של עבודות גמר קודמות כמקור למידע לציטוט ולהשוואה. מן הראוי היה להכניס תרבות אקדמית של התבססות על מידע קודם. העובדה שבוגרים שלמדו לתואר הראשון באוניברסיטאות התקבלו בממוצע ציונים נמוך יותר מבוגרי מכללות להוראה אך ממוצע התואר השני שלהם היה גבוה מזה של בוגרי המכללות להוראה מחייבת חשיבה מחודשת על תנאי הקבלה של בוגרי האוניברסיטאות. לאור חשיבות הסדנה בליווי הסטודנטים בעבודת הגמר מומלץ להתייחס באופן ענייני להערות שהועלו על ידם. 20

21 סימן טוב אילת הקשר בין משאבים, חווית לחץ, איום ואתגר לבין הסתגלות אימהות ואבות לילדים עם אוטיזם רקע למחקר בשנים האחרונות גובר העניין של חוקרים ואנשי חינוך בנושא הסתגלות מוצלחת של הורים לילדים עם אוטיזם. ממחקרים עולה כי הורים לילדים עם אוטיזם חווים רמה גבוהה של לחץ המשפיעה על הסתגלותם )2008 Accardo,.)Shapiro & זיהוי והבנת המשתנים התורמים להסתגלות מוצלחת של אימהות ושל אבות לילדים עם אוטיזם יסייעו באיתור הצרכים השונים של כל אחד מהמינים ויתרמו לקידום הטיפול בילד, איכות חייהם של כלל בני המשפחה, המטפלים וצוות אנשי החינוך )שולמן,.)Mak, Ho & Law 2007; Saloviita,; Ita linna & Leinonen, 2003; 2007 הנחת היסוד העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא כי גידול ילד עם אוטיזם מהווה מצב לחץ מתמשך עבור ההורים לאורך כל מעגל החיים העשוי להשפיע על בריאותם הנפשית ואיכות חיי נישואיהם. המסגרת התיאורטית למחקר מתבססת על שילוב בין תיאורית העוסקות במגדר ( ;2001 Hyde, Barnett & Lazarus, ( ותיאוריות קוגניטיביות העוסקות בהתמודדות עם מצבי לחץ )Ostrov & Godleski, 2010 Folkman, 1984 ;2001(. Lazarus & תיאוריות העוסקות במגדר מניחות כי גברים ונשים שונים בתגובותיהם למצבי לחץ ואלו משפיעות באופן שונה על הסתגלותם (2005.(Kurdek, תיאורית הלחץ וההתמודדות מתבססת על ההנחה, כי האדם הוא אורגניזם המחפש גירויים ורמזים בסביבתו ומעריך את מידת הרלוונטיות שלהם לגביו. על פי גישה זו, הערכה קוגניטיבית של מצב הלחץ על ידי הפרט, תקבע את מידת הלחץ שיחווה ותשפיע על הסתגלותו (1984 Folkman,.)Lazarus, ;2001 Lazarus & על בסיס גישות אלה, יבחנו ההבדלים בין אבות לאימהות במערכת הקשרים בין משאביהם, הלחץ שהם חווים, תפיסתם את ההורות לילד עם אוטיזם והסתגלותם. מטרות המחקר מטרת המחקר המרכזית היא לבחון את ההבדלים בין אימהות לבין אבות לילדים עם אוטיזם ביחס למשאבים אישיים וחברתיים, חווית לחץ תפיסת ההורות ומדדי ההסתגלות. מטרה נוספת של המחקר היא לבחון את תרומתם של משאבים אישיים וחברתיים, חווית לחץ ותפיסת ההורות להסתגלות אימהות ואבות לילדים עם אוטיזם. שיטת המחקר אוכלוסיית המחקר: במחקר השתתפו 88 אימהות ו- 88 אבות לילדים שאובחנו כלוקים באוטיזם )ASD( )APA, )2013 על ידי גורמים רפואיים, פסיכיאטריים. הילדים הלוקים באוטיזם הינם בטווח גילאים שבין 6 שנים ל- 16 שנה. טווח גילאי ההורים נע בין והם ילידי הארץ 35.39=M,.SD= % מקרב האבות ו- 71.3% מקרב האימהות בעלי השכלה אקדמאית. בקרב האבות, כ 31% בעלי השכלה מקצועית ומיעוטם )1.1%(, בעלי השכלה תיכונית. בקרב האימהות, כ 25.3% מהן בעלות השכלה מקצועית ומיעוטן )3.4%( בעלות השכלה תיכונית. מרבית המשתתפים, 86.2% מקרב האבות ו- 67.8% מקרב האימהות עובדים מחוץ לבית והשאר )13.8% מקרב הגברים ו- 31.8% מקרב הנשים(, אינם עובדים. המצב הכלכלי של רוב משתתפי המחקר הוא מעל הממוצע )66.7%(. 28.7% מהם דווחו על מצב כלכלי בינוני ומיעוטם )4.6%( הצהירו על מצב כלכלי נמוך. מרבית האבות )43.7%( מגדירים עצמם כחילוניים, 29.9% מגדירים עצמם כמסורתיים ו- 26.4% מגדירים עצמם כדתיים. בקרב האימהות, מרביתן מגדירות עצמן כמסורתיות )41.4%(, 37.9% מגדירות עצמן כחילוניות ו- 26.4% מגדירות עצמן כדתיות. כלי מחקר: נעשה שימוש בשאלוני דווח עצמי שבדקו לחץ )הנובע מהורות לילד עם אוטיזם(, משאבים )תחושת קוהרנטיות, מיקוד שליטה ותמיכה חברתית(, הערכה ותפיסה )איום ואתגר( והסתגלות ההורה )איכות חיי נישואין ובריאות נפשית(. 21

22 הליך המחקר ודרך איסוף הנתונים: הגשת בקשה לאישור המחקר למדען ראשי של משרד החינוך. איתור המשפחות באמצעות פניה לארגונים ואגודות המטפלים במשפחות לילד עם אוטיזם )אלו"ט אגודה לאומית לילדים אוטיסטים ובכללו, בית לורן המרכז למשפחה המתמודדת עם אוטיזם ומפנה: מרכז להתערבות טיפולית מוקדמת באוטיזם(. העברת מכתב בקשה להסכמת ההורה )אב או אם( באמצעות הארגונים והאגודות המטפלים במשפחות לילד עם אוטיזם. קבלת אישור מההורה )אב/אם(: הבטחת סודיות וקבלת הסכמה מההורה. מילוי שאלונים. ניתוח ממצאי השאלונים. דיון והסקת מסקנות על פי הממצאים אופן עיבוד הנתונים מהימנות ותקפות של כלי המחקר. חישוב סטטיסטיקה תיאורית באמצעות ביצוע ממוצעים וסטיות תקן של כל משתני המחקר. בדיקת רמות הקשרים בין המשתנים השונים באמצעות מתאמי פירסון Correlation( )Pearson שיציינו את כוון הקשרים ואת עוצמתם. בדיקת מטרת המחקר המרכזית באמצעות ניתוחי t test לבדיקת ההבדלים בין אימהות לבין אבות לילדים עם אוטיזם. בדיקת מטרת המחקר הנוספת באמצעות ניתוחי רגרסיות מרובות לפי צעדים Regression( )Multiple Stepwise לאימהות ואבות בנפרד. ניתוחי הרגרסיה יבדקו באיזו מידה, כלל המשתנים יחדיו )תחושת קוהרנטיות, מיקוד שליטה פנימי וחיצוני, תמיכה חברתית, לחץ, איום/ אתגר( תורמים להסבר השונות של מדדי ההסתגלות )איכות חיי נישואין והבריאות הנפשית( בקרב אימהות ובקרב אבות לילדים עם אוטיזם ממצאי המחקר מממצאי המחקר עולה, כי הסתגלותם של אבות ואימהות )איכות חיי נישואין, ובריאות נפשית(, קשורה למשאביהם האישיים והחברתיים ולמשתני לחץ ואיום. הבדלים מובהקים בין אימהות לבין אבות נמצאו בשלושה משתנים: איום, בריאות נפשית ואיכות חיי נישואין. בהתייחס לאיום, נמצא כי הערכת האיום בקרב אימהות לילד עם אוטיזם גבוהה מזו של האבות. נמצאו גם הבדלים מובהקים בין אימהות לבין האבות לילדים עם אוטיזם במדדי ההסתגלות: בריאות נפשית ואיכות חיי נישואין. השאלה העולה ביחס לממצאים אלה היא האם ההבדלים בין המינים במדדי ההסתגלות שנמצאו במחקר הנוכחי נובעים מהמצב הספציפי של הורות לילד עם אוטיזם או שהבדלים בין המינים במדדים אלה קיימים גם כך באוכלוסייה הכללית בקרב גברים ונשים?. במטרה לבחון סוגיה זו ולהבין ביתר העמקה את משמעות ההבדלים שנמצאו בין אימהות לבין אבות לילדים עם אוטיזם, בוצעה השוואה במדדי ההסתגלות בין נתונים של קבוצת המחקר לנתוני הנורמה. מתוך ניתוח הממצאים עולה כי בהתייחס למדד ההסתגלות- בריאות נפשית, גם האימהות וגם האבות מדווחים על בריאות נפשית נמוכה יותר בהשוואה למדדי הנורמה של גברים ונשים באוכלוסייה הכללית. יחד עם זאת, הפער בקרב האימהות נמצא גדול יותר מאשר האבות. ממצאים אלה מצביעים על כך שההתמודדות עם גידול ילד עם אוטיזם משפיעה באופן שלילי על בריאותם הנפשית של שני המינים האבות והאימהות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך פוגעת יותר באימהות בהשוואה לאבות. בנוסף נמצאו במחקר הנוכחי גם הבדלים בין אימהות לבין אבות לילדים עם אוטיזם בבריאות נפשית, כך שבריאותם הנפשית של אבות לילדים עם אוטיזם נמצאה גבוהה בהשוואה לאימהות. בהתייחס למדד ההסתגלות-איכות הנישואין, לא נמצא הבדל מובהק בין משתתפי המחקר לבין מדדי הנורמה, בקרב הגברים ובקרב הנשים. ממצאי המחקר ביחס להבדלים בין אימהות לבין האבות לילדים עם אוטיזם במדד איכות חיי נישואין מצביעים על הבדלים בין המינים, כך שאיכות חיי הנישואין נמצאה גבוהה יותר בקרב האימהות לעומת האבות. יחד עם זאת ראוי לציין שעל אף מובהקות ההבדל שנמצא האפקט אינו חזק. 22

23 בהתייחס לשאלת המחקר העוסקת במידת תרומת משתני המחקר למדדי ההסתגלות של אימהות ואבות לילדים עם אוטיזם עולה כי בהתייחס לממד ההסתגלות-איכות חיי נישואין, קיים דמיון בין האימהות לאבות בתרומתם של המשאבים תחושת קוהרנטיות והלחץ להסבר השונות של איכות נישואיהם, בעוד שקיים שוני בתרומתו של המשאב מיקוד שליטה להסבר שונות זה. נמצאה תרומה של מיקוד שליטה פנימי להסבר השונות של איכות חיי הנישואין בקרב האימהות בעוד שבקרב האבות נמצאה תרומה של מיקוד שליטה חיצוני להסבר שונות זה, כך שככל שמיקוד השליטה של האם פנימי יותר כך איכות חיי הנישואין טובה יותר. ככל שמיקוד השליטה של האב חיצוני פחות, כך איכות חיי הנישואין טובה יותר. הבדל נוסף בין האימהות לבין האבות במדד איכות חיי נישואין, בולט באינטראקציות שנמצאו בקרב האבות, אך לא בקרב האימהות. בקרב האבות, נמצאה תרומה מובהקת של שתי אינטראקציות שקשורות לתפיסת ההורות כאתגר: אינטראקציה בין תחושת קוהרנטיות לבין הערכת ההורות כאתגר ואינטראקציה בין מיקוד שליטה פנימי לבין הערכת ההורות כאתגר. נמצא מתאם שלילי מובהק בין האתגר לבין איכות חיי נישואין בקרב משתתפים הנמוכים בתחושת קוהרנטיות, אך לא בקרב משתתפים הגבוהים בתחושת קוהרנטיות, כך שבקרב משתתפים הנמוכים בתחושת קוהרנטיות, ככל שהם מעריכים את הורותם לילדם הלוקה באוטיזם, כיותר מאתגרת, איכות חיי הנישואין שלהם, נמוכה יותר. בהתייחס לאינטראקציה שנמצאה בין מיקוד שליטה פנימי לבין הערכת ההורות כאתגר נמצא מתאם שלילי מובהק, בקרב משתתפים הנמוכים במיקוד שליטה פנימי, בעוד שבקרב משתתפים הגבוהים במיקוד שליטה פנימי נמצא מתאם חיובי, אך לא מובהק. אשר לתרומת משתני המחקר לממד ההסתגלות-בריאות נפשית בקרב אימהות ואבות לילדים עם אוטיזם. מתוך התבוננות בממצאי הרגרסיה בקרב אבות לילדים עם אוטיזם, עולה כי כל המנבאים למעט תמיכה חברתית, תורמים באופן מובהק להסבר השונות של בריאותם הנפשית. לעומת זאת, בקרב האימהות נמצאה תרומה מובהקת של לחץ ואיום בלבד להסבר השונות של בריאותן הנפשית, כך שהערכת האיום בקרב אימהות לילד עם אוטיזם גבוהה מזו של האבות. הבדל נוסף בולט באינטראקציות שנמצאו בין המינים במדד הבריאות הנפשית. בקרב האבות נמצאה תרומה מובהקת של אינטראקציה בין תחושת קוהרנטיות לבין אתגר. נמצא מתאם מובהק בקרב אבות עם תחושת קוהרנטיות נמוכה, אך לא בקרב אבות המאופיינים בתחושת קוהרנטיות גבוהה. נראה שתרומת האתגר להסבר השונות של בריאותם הנפשית של האבות, מתבטאת בעיקרה בקרב אבות בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה. לעומת זאת, בקרב האימהות נמצאה, תרומה מובהקת של שתי אינטראקציות: אינטראקציה בין מיקוד שליטה חיצוני לבין לחץ ואינטראקציה בין מיקוד שליטה פנימי לבין לחץ. בהתייחס לאינטראקציה בין מיקוד שליטה חיצוני לבין לחץ, נמצאו מתאמים שליליים מובהקים, הן בקרב אלו שיש להן פחות מיקוד שליטה חיצוני והן בקרב אלו שיש להן יותר מיקוד שליטה חיצוני כלומר, בשתי הקבוצות נמצא שככל שהלחץ הנובע מהורות לילד עם אוטיזם גבוה יותר, הבריאות הנפשית, נמוכה יותר, אלא שתרומת )השפעת( הלחץ היא גדולה יותר, בקרב אלו שיש להן, יותר מיקוד שליטה חיצוני. בהתייחס לאינטראקציה בין מיקוד שליטה פנימי לבין לחץ, התקבלו ממצאים הפוכים, כאשר בקרב משתתפות הנמוכות במיקוד שליטה פנימי, נמצא מתאם שלילי, גבוה יותר בין הלחץ לבין בריאות נפשית מאשר, בקרב אלו, שיש להם מיקוד שליטה פנימי גבוה יותר. לפי מתאמים אלו, בשתי תתי הקבוצות, ככל שהלחץ הנובע מהורות לילד עם אוטיזם גבוה יותר, הבריאות הנפשית נמוכה יותר, אלא שהלחץ בא לידי ביטוי יותר בקרב משתתפות הנמוכות במיקוד שליטה פנימי. שני ממצאים אלה יחדיו, מלמדים על כך שמיקוד שליטה פנימי, ממתן את השפעת הלחץ על הבריאות הנפשית. דיון, מסקנות וסיכום ממצאי המחקר, מצביעים על הבדלים מובהקים בין אימהות לבין אבות לילדים עם אוטיזם בתפיסת ההורות כאיום, בבריאות הנפשית ובאיכות חיי הנישואין. ממצא חשוב של המחקר מצביע על פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית של אבות ואימהות לילדים עם אוטיזם בהשוואה למדדי הנורמה של נשים וגברים באוכלוסייה הכללית, כאשר הפער בקרב האימהות נמצא גדול יותר בהשוואה לאבות. ממצא חשוב נוסף מצביע על תרומה של המשתנה תפיסת ההורות כאתגר להסבר השונות של בריאותם הנפשית של האבות המתבטאת בעיקרה בקרב אבות בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה. על פי ממצא זה נראה כי מתקיים בין תחושת קוהרנטיות לבין תפיסת ההורות כאתגר תהליך של פיצוי או חליפין ( (Trade of Relationship שבו תפיסת ההורות כאתגר משמשת כמשאב המפצה על תחושת קוהרנטיות נמוכה, כלומר מתקיימים בין שני המשתנים יחסי גומלין של פיצוי, לפיהם, פעולתו של האחד, חזקה יותר ואפקטיבית יותר ככל שהאחר חלש יותר. בקרב האימהות נמצאה, תרומה מובהקת של מיקוד השליטה הפנימי, כמשאב הממתן את השפעת הלחץ על בריאותן הנפשית. השלכות בתחום המחקרי, החינוכי והטיפולי בתחום המחקר, מוצע להרחיב את המחקר הנוכחי לאוכלוסיית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בכלל ולבדוק את ההבדלים בין אימהות לבין אבות במשתנים שנבדקו במחקר הנוכחי )משאבים אישיים וחברתיים, חווית לחץ תפיסת ההורות כאיום ו/או אתגר וביחס למדדי ההסתגלות(. 23

24 בתחום החינוך, מומלץ להעלות את המודעות בקרב אנשי החינוך הכוללים מורים לחינוך מיוחד, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים חינוכיים ומנהלי בתי הספר בנוגע לחוויות הלחץ המיוחדת של הורים לילדים עם אוטיזם. בהתאם לכך מומלץ לפתח תכניות הכשרה והשתלמות לאנשי חינוך שיעסקו בהקניית מידע על זיהוי משאבים התורמים להתמודדות ההורים ומתן כלים לחיזוקם. בתחום החינוכי- ייעוצי-טיפולי, מומלץ לפתח ולבצע תכנית התערבות לתמיכה באבות ותכנית התערבות לתמיכה באימהות בהתאם לצרכים השונים בין המינים העולים מממצאי המחקר. לאור ממצאי המחקר המעידים על מצב סיכון משמעותי בו שרויות אימהות לילדים עם אוטיזם בהשוואה לאבות ובהשוואה לאוכלוסיית הנשים והגברים הכללית, ראוי להקדיש מקום מיוחד לפיתוח תכנית התערבות ספציפית לתמיכה באימהות לילדים עם אוטיזם ולהסתייע בתהליך בניית התכנית בממצאים שעולים ממחקר זה, על מנת לענות על צרכי אוכלוסייה זו. 24

25 שרייבר בטי הבדלים ביכולת שיפוט ואמדן זמן בין סטודנטים ואקדמאים עם וללא הפרעות בלמידה הזמן מהווה משאב יקר בחיינו. לצורך ניהול יעיל של הזמן עלינו לאמוד זמנים באמצעות הערכת משך זמן הפעולות שאנו עורכים ובהתאם לזאת בארגון וניהול לוחות הזמנים שלנו. מחקר זה יבחן את יכולתם של סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה לאמוד משך זמן של פעולות ולהעריך את יכולתם בתחום אמדן זמן, זאת לעומת עמיתיהם ללא הפרעות בלמידה. הספרות מבחינה בין שיפוט זמן לבין אמדן זמן. יכולת תפיסת הזמן נמצאת כקשורה למערכות נוירולוגיות של האונה הפרונטאלית, ואף לתפקודי המוח הקטן- האחראיים על יצירת מכניזם של 'זמן פנימי' כלומר, על היכולת לאמוד את הפעולות המתבצעות במרווחים של יחידות זמן. תפיסת זמן פנימית מאפשרת יכולת של "שיפוט זמן" ואלו יכולת אמדן זמן מיוחסת לייצוג ועיבוד זמני, של רצפי אירועים על פי סדרם המתמשך מהעבר לעתיד. מחקרים מצביעים על הקשיים שנראים בקרב תלמידים מתבגרים ובוגרים הפרעת קשב בתחום תפיסה ואמדן זמן ועל הצורך של אנשים אלו לגייס כשרים קוגניטיביים נוספים ואחרים לצורך עיבוד הזמן, אשר לא נדרשים עבור אנשים ללא הפרעת קשב. במחקר הנוכחי, נערך שימוש במונח "הפרעות בלמידה" אשר מתייחס להפרעות בתפקוד בלמידה וכולל שני סוגים של קשיים: הפרעת למידה ספציפית Specific SLD - Learning Disorder והפרעת קשב.ADHD במהלך המחקר והניתוחים הסטטיסטיים נערכה הבחנה בין שני מונחים אלו: לקות למידה ספציפית SLD והפרעת קשב.ADHD נראה שגורמים סטנדרטיים המנבאים הצלחה במוסדות להשכלה גבוהה )כגון, מבחני האינטליגנציה( אינם משקפים או מנבאים את הצלחתם של צעירים עם לקויות למידה. כך למשל, מדרגים סטודנטים עם לקויות למידה וסטודנטים עם הפרעת קשב את קשיי הלמידה הספציפיים, כגון קריאה ומתמטיקה בעצמה נמוכה יותר מאשר קשיים בארגון וניהול זמן. עד כה לא נערך מבדק מקיף הכולל אוכלוסייה רחבה של סטודנטים עם וללא לקויות למידה, ואשר בוחן את ההבדלים ביכולתם לאמוד זמן באמצעות שאלון אובייקטיבי הבוחן זאת. שאלון אובייקטיבי כגון שאלון שיפוט זמן, מבקש מהנבדק להעריך משך זמן של פעולות. שאלות אלו מאפשרות לקבל תוצאות בהקשר ליכולת הנבדק לאמוד זמן של פעולות שגרתיות יותר או פחות. המבדקים שנערכו עד כה, באמצעות שאלון שיפוט זמן בארץ ובעולם, נחקרו בקרב אוכלוסיות של צעירים ובוגרים שאינם סטודנטים ואף לא נבדק ההבדל בין אנשים עם וללא לקויות למידה. בצד זאת יש חשיבות גם לבחינת תפיסתם העצמית של הסטודנטים בדבר יכולתם לאמוד זמנים ולנהל אותם. לפיכך שאלת המחקר הנה שאלת המחקר הנה: האם קיימים הבדלים בשיפוט זמן ובאמדן זמן בין סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה, לבין עמיתיהם ללא הפרעות בלמידה? השערת המחקר היא כי ימצא הבדל ביכולת שיפוט זמן וביכולת אמדן זמן בין אוכלוסיית סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה לעומת עמיתיהם ללא הפרעות בלמידה. מתודולוגיה נערך שימוש בניתוח נתונים כמותי אשר התבסס על נתונים שנאספו על-ידי שני שאלונים: שאלון "שיפוט זמן" שהנו תצפיתי ובוחן את יכולת הנבדק להעריך משך זמן של פעולות, כגון: כמה זמן לוקח להכין כוס קפה נמס; ושאלון "אמדן זמן " הבוחן את תפיסתו הסוביקטיבית של הנבדק לגבי יכולתו לאמוד זמנים. שני השאלונים כללו פרטים אישיים כגון מין, גיל, ושאלות בדבר קיומו או אי קיומו של אבחון מעודכן המעיד על לקות למידה ו/או הפרעת קשב. נערכו שני מחקרים: מחקר א': מבדק שיפוט זמן עבור סטודנטים עם וללא הפרעות בלמידה. שאלוני שיפוט זמן הועברו במהלך קורס לקויות למידה, כחלק מהבנת המונחים שיפוט ואמדן זמן. הנתונים למחקר זה נאספו במהלך ארבע שנים. במחקר השתתפו 372 סטודנטים הלומדים במכללה להוראה ואשר משולבים במסלולי למידה שונים: מסלול מכינה קדם אקדמית ללקויות למידה, לימודי תואר ראשון במקצועות ההוראה השונים, לימודי הסבה ולימודים מתקדמים. מהם 48% סטודנטים עם הפרעות בלמידה ו- 52% סטודנטים ללא הפרעות בלמידה. 25

26 מחקר ב': בחינת יכולת אמדן זמן ויכולת שיפוט זמן של סטודנטים ואקדמאים עם וללא הפרעות בלמידה. השאלון במחקר זה כלל שאלון שיפוט זמן ושאלון אמדן זמן. השאלון הועבר בשיטת סקרים מבוססי אינטרנט.Web-based Surveys השאלון פורסם במדיה הדיגיטלית: ברשת החברתית פייסבוק ובאמצעות שיתוף במייל. אוכלוסיית המחקר מנתה 223 משתתפים. האוכלוסייה מורכבת מסטודנטים לתואר ראשון, לתואר שני או אקדמאים בוגרי תואר ראשון ותארים מתקדמים. 48% הנם סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה ו 52% סטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה. ממצאי המחקר סיכום ממצאי מבדק שיפוט זמן מבדק שיפוט זמן כלל שבע שאלות: שלוש שאלות שמהוות את הגרסה הישראלית )תלית כביסה, נסיעה באוטובוס והכנת כוס קפה(; שאלה הרביעית )בדיקת שיניים( אשר נלקחה מהגרסה המקורית של השאלון הבריטי אולם נמצאה כתואמת לאוכלוסייה הישראלית במחקרן של דביר ושות' )2003(; ושלוש שאלות )אורך חיי כלבים, ניקוי חלונות בדירה וניפוח בלון( המיצגות את הגרסה הבריטית של המבדק. בשני המחקרים נמצא כי בבחינת המדד הכללי של שאלון שיפוט זמן המבוסס על שלוש השאלות התואמות לגרסה הישראלית, נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר: נבדקים ללא הפרעות בלמידה, לעומת נבדקים עם הפרעות בלמידה. על פי הממצאים, סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה מקבלים ציון נמוך יותר במבדק שיפוט זמן, מסטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה. מתוך ממצאי המחקרים נראה כי קיים קושי בקרב סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה לאמוד משך זמן של פעולות יום יומיות. הבדלי מגדר וגיל לגבי שאלון שיפוט זמן. נבחנו ההבדלים במגדר ובגיל ביכולת שיפוט זמן בשני המחקרים שנערכו. על פי ממצאי שני המחקרים, לא נמצאו הבדלים בין גברים ונשים ביכולתם לשפוט זמנים. יש לקחת בחשבון שקבוצת הגברים בשני המחקרים היתה מצומצמת יחסית ולכן יש לבחון נושא זה שוב במחקר בו הייצוג של המגדר הגברי יהיה גבוה יותר. מבחינת גיל, בכלל ההשוואות שנערכו לא נמצאו הבדלים בגיל ביכולת שיפוט זמן. סיכום ממצאי מבדק אמדן זמן נמצא כי סטודנטים ואקדמאים עם הפרעו ת בלמידה תופסים כי יכולתם לאמוד זמנים נמוכה יותר, מסטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה. מבחינת גיל נמצא כי סטודנטים ואקדמאים צעירים עם לקויות למידה מעידים על יכולת גבוהה יותר בתכנון זמנים ובביצוע התכנון, מאשר נבדקים עם מאפיינים דומים, בגיל המבוגר. ממצא זה לא בא לידי ביטוי בקרב הנבדקים עם הפרעת קשב בלבד, או נבדקים ללא הפרעות בלמידה, אצלם לא נמצאו הבדלים ביכולת אמדן הזמן, בין הגילאים. דיון במקביל לשפע של מאמרים ומחקרים בתחום ניהול זמן המנסים לענות על השאלה "כיצד ביכולתנו לנהל את זמננו טוב יותר?" מעטים ניסו לענות על השאלה "מה מאפשר לנו לנהל טוב יותר את הזמן?" המחקר הנוכחי מאפשר לשפוך אור על ההתמודדות של הסטודנטים עם מימד הזמן בחייהם עם התמקדות בהבדלים בין סטודנטים עם הפרעות בלמידה, לעמיתיהם ללא הפרעות בלמידה. נבדקים עם הפרעות בלמידה מאופיינים לעיתים קרובות, בעיבוד מידע איטי יותר ולכן יקח להם זמן ממושך יותר לערוך את הפעולות היומיומיות, כולל מטלות למידה. במחקר הנוכחי הקושי בא לידי ביטוי הן במבדק "שיפוט זמן" אשר אופיין בהערכת יתר של משך זמן של פעולות שהם עורכים ואף במבדק אמדן זמן בו דווחו הסטודנטים על הקושי שלהם לתכנן זמנים וליישם את פעולת התכנון בזמן שהקציבו לכך. ילדים, מתבגרים צעירים ומבוגרים עם הפרעות בלמידה מתארים לא אחת את עצמם כ"דחייינים". אחת הסיבות לדחיינות, מעבר לזמן העיבוד האיטי הנדרש לאנשים עם הפרעות בלמידה, הוא הקושי באתחול (initialization) משימות. אתחול, מוגדר על-ידי הספרות המקצועית כקושי להתחיל משימה בזמן שהוקצב לכך ומהווה את אחד מהתפקודים הניהוליים )EF( המשויך לתפקודי האונה הפרונטאלית. ההתנהלות האיטית והקושי ביכולת לאמוד זמנים יוצרת אצל לומד עם הפרעה בלמידה את התחושה כי יקח לו "המון זמן" לערוך את המטלה הנדרשת, לכן יתקשה להתחיל את המשימה הנדרשת וידחה אותה למועד מאוחר יותר. הבנת הגורם לקושי, דהיינו קושי בשיפוט זמן, יאפשר לטפל בתופעת הדחיינות בקרב אוכלוסייה זו. בטיפול באוכלוסיית אנשים עם הפרעות בלמידה יש צורך להקדיש משאבים להתמודדות עם קשיים באמדן זמן ובתחושת "הזמן האבוד". אחת הדרכים היא לפתח אצל אנשים הלוקים בתפקוד זה את היכולת לבנות "שעון פנימי", זאת על-ידי מדידת זמנים במהלך עריכת פעולות ומשימות לימודיות באמצעות שעונים 26